מאמרים וחדשות

בריאות 10 - ד"ר מיכל מקל ,מרכז רפואי רמב"ם - טיפול ניתוחי בבלוטת התריס

תוכנית: בריאות 10
תאריך: 28/10/2010
שעה: 11:31:55
רשת:  ערוץ 10

רפי קרסו : כעת אנחנו עוברים לנושא הבא. מתי ולמה עושים ניתוח בבלוטת התריס? לאיזה מקרים הוא מיועד? ובאלו סיכונים
כרוך הניתוח. על שאלות אלו נשיב היום.
בוקר טוב לד"ר מיכל מקל, שהיא אחראית השירות לכירורגיה אנדוקרינית, במערך לכירורגיה כללית במרכז הרפואי רמב"ם.
אז קודם כל כמה מילים על בלוטת המגן, או התריס, או התירואיד שיושבת לנו פה בגרון, לא כמו עצם, אבל יושבת לנו בגרון.
ד"ר מיכל מקל : נכון. אז בלוטת התריס,
רפי קרסו : התירואיד או המגן,
מיכל מקל : אתה הזכרת שמות אחרים, כל אחד מכיר את זה קצת אחרת. יושבת בצוואר, זה בלוטה שהיא נקראת בלוטה
אנדוקרינית, למעשה מפרישה הורמונים למחזור הדם שלנו, ההורמונים האלה משתתפים בחילוף החומרים של הגוף, במטבוליזם של הגוף, וכשיש עודף או חסר, יכול לגרום ל,
רפי קרסו : אז בואי נגיד, ישנם שני מצבים, שלושה מצבים. מצב אחד של פעולה, אנחנו רואים אותה פה עכשיו בתמונה, בואי
תגידי לנו איפה היא.
מיכל מקל : נכון. אז אנחנו רואים כאן את הבלוטה בחום כהה, שהיא יושבת למעשה קדמית לקנה הנשימה, קנה הנשימה,
רפי קרסו : הוא בצבע ורוד כזה,
מיכל מקל : נכון, כן, למעלה החלק העליון ורוד, ואחרי זה הטבעות של קנה הנשימה בצבע כחול, הבלוטה יושבת קדמית
לקנה, למעשה היא מורכבת מאונה ימנית, אונה שמאלית, והחלק שמחבר ביניהם נקרא איסטוס.
רפי קרסו : כמו פרפר, היא יושבת לנו כאן, באיזה שהוא מקום,
מיכל מקל : נכון.
רפי קרסו : נכון, או. קיי. עכשיו יכולים להיות שלושה מצבים.
מצב שהיא פועלת באופן תקין, מצב שהיא פועלת ביתר פעילות, ומצב שהיא פועלת בתת פעילות.
מיכל מקל : נכון.
רפי קרסו : בואי ניקח את תת הפעילות שאני מניח שזה יותר שכיח.
מיכל מקל : אז תת פעילות זה באמת מצב שהוא יתר שכיח.
אבל אלה מצבים שבד"כ ניתן לטפל בהם בקלות יתרה בעזרת כדורים, לא מצבים שבגללם צריך להגיע לניתוח של בלוטת
התריס.
רפי קרסו : מה הם הסימנים באופן כללי של תת פעילות של בלוטת המגן?
מיכל מקל : תת פעילות יכולה לגרום לעייפות, לעליה במשקל, לחולשה, כל מיני תחושות דיכאון, דברים שיכולים להיות לא כל
כך ספציפיים, נשירת שיער,
רפי קרסו : מצב רוח, עצירות, כולסטרול גבוה,
מיכל מקל : נכון.
רפי קרסו : מה הם הסימנים של עודף פעילות של בלוטת המגן?
מיכל מקל : עודף פעילות יכולה לגרום לירידה במשקל, יכולה לגרום גם לעייפות, דפיקות לב, נשירת שיער,
רפי קרסו : הזעה,
מיכל מקל : הזעה, כן.
רפי קרסו : כלומר אפשר להגיד שזה מעין ווסת של מנוע שבעודף פעילות המנוע פועל בטורים גבוהים,
מיכל מקל : נכון.
רפי קרסו : חילוף החומרים פועל בטורים גבוהים, ובתת פעילות הגוף פועל בטורים נמוכים?
מיכל מקל : נכון מאוד בהחלט.
רפי קרסו : יש טיפול, את אמרת שבתת פעילות הבעיה היא לא גדולה, ואז אנחנו נותנים כדורים.
מיכל מקל : נכון.
רפי קרסו : יש כדורים שמה, הם תחליף להורמונים?
מיכל מקל : כן. הכדור הוא ההורמון,
רפי קרסו : האלטרוקסין,
מיכל מקל : האלטרוקסין הוא הורמון בעצמו וניתן, נותנים מינון מסויים, ועוקבים אחרי זה בבדיקת דם שבודקת את הרמה של ההורמון בגוף, והחולים יכולים שנים להסתדר עם הכדור.
רפי קרסו : ולחיות טוב, ולהיות בריאים, ולהביא ילדים לעולם,
מיכל מקל : בהחלט, כדור אחד ביום.
רפי קרסו : והכל בסדר.
מיכל מקל : כן.
רפי קרסו : מה קורה במקרים של עודף פעילות?
מיכל מקל : אז במקרים של עודף פעילות,
רפי קרסו : ולמה היא נגרמת אולי, אחר כך נדבר אולי אם נספיק גם למה נגרמת תת הפעילות. אבל עודף פעילות.
מיכל מקל : אז עודף פעילות יכולה להיגרם או על ידי איזה שהיא קשרית אחת, ...
רפי קרסו : כשאת אומרת קשרית את מתכוונת לגידול?
מיכל מקל : איזה שהוא גוש שנמצא בבלוטת התריס, שהוא לא בהכרח גוש שהוא ממאיר, בד"כ כשהוא עובד ביתר זה דווקא גוש
שהוא גוש שפיר. אבל איזה שהוא גוש שקיבל איזה שהיא עצמאות משלו, והוא מפריש את ההורמונים ביתר.
רפי קרסו : תפש בטחון והוא מפריש הורמונים בלי לדווח ובלי להיות נשלט על ידי אף אחד.
מיכל מקל : נכון, אנחנו קוראים לזה אדנומה אוטונומית, ואנחנו מקבלים את היתר פעילות של בלוטת התריס. אופציה שניה, זה
שכל בלוטת התריס עובדת ביתר. זה מחלה שבד"כ נקראת גרייבס דיזיס. מחלה שהיא אוטואימונית, יותר שכיחה בנשים, והדרך
להבדיל ביניהן בד"כ בין אם זה קשרית אחת שעושה את זה, או כאלה בלוטות זה בעזרת מיפוי שלמעשה מדגים לנו את הקליטה
או בכל הקשרית או בבלוטה אחת שעובדת למעשה,
רפי קרסו : כלומר אנחנו עושים מיפוי של בלוטת התירואיד,
מיכל מקל : נכון.
רפי קרסו : ולפי התוצאה את יודעת לאבחן אם מדובר בקשרית בודדת. אם מדובר בקשרית בודדת, מה אפשר לעשות? שהיא עצמאית ואוטונומית ומשפריצה הורמונים כמה שהיא רוצה?
מיכל מקל : אז בד"כ כאשר מדובר בקשרית בודדת אוטונומית, הטיפול הוא כן טיפול ניתוחי. וכריתה של הקשרית האוטונומית הזאת כאשר אם הקשרית ממוקמת באונה אחת של בלוטת התריס, ניתן לעשות ניתוח לכריתת האונה הזו של בלוטת התריס.
רפי קרסו : אי אפשר להוציא רק את הקשרית או זו בעיה?
מיכל מקל : לא מקובל להוציא רק את הקשרית. כיוון שאנחנו אוהבים בניתוחים של בלוטת התריס באמת ללכת לפי איזורים אנטומיים.
רפי קרסו : או. קיי.
מיכל מקל : אם נצטרך לחזור לשם לניתוח חוזר, או אם נצטרך להוציא משהו,
רפי קרסו : כלומר, ועם חצי בלוטה, והחלק שבין הבלוטות אפשר לחיות חיים רגילים טובים?
מיכל מקל : 70 אחוז מהאנשים מסתדרים בלי טיפול תרופתי. ז"א החצי בלוטה שהשארנו להם, ממשיך לעבוד ולספק את הכמות
ההורמונים שדרושה לגוף. 30 אחוז מהאנשים למרות שנשארה להם מחצית הבלוטה, יצטרכו לקבל טיפול הורמונלי.
רפי קרסו : עזרה תמיכה.
מיכל מקל : כן.
רפי קרסו : יש לך, ואת מוצאת במיפוי תירואיד שיש לך פגיעה של כל הבלוטה, מה את עושה?
מיכל מקל : אז באמת מדובר בד"כ על מחלת גרייבס, כאשר הטיפול במחלת גרייבס הוא משתנה ככה בחלקים שונים של
העולם, יש מקומות שמקובל לטפל בניתוח, יש מקומות שמקובל לטפל במיפוי ביוד למעשה שעושים מיפוי ביוד שהורג את הבלוטה,
ויש מקומות שנותנים טיפול תרופתי. בארץ מה שמקובל להתחיל בטיפול התרופתי, כאשר בערך 60 אחוז מהאנשים יכולים כן להיכנס לאיזה שהיא נסיגה, ז"א שהבלוטה שלהם תתחיל לעבוד נורמלי.
רפי קרסו : הטיפול ... מדכא את הפרשת הורמון הגדילה?
מיכל מקל : נכון. את הורמון התירואיד.
רפי קרסו : סליחה, וודאי, את הורמון התירואיד. את הטירוקסין.
מיכל מקל : כן. כן. הוא מדכא את הורמון התירואיד, וצריך לראות את המינון של הטיפול, כך שאנחנו שומרים על רמה שהיא
לא מדוכאת מדי, אלא הרמה הנכונה בשביל הגוף. חלק מהאנשים לא מגיבים לטיפול, הם בד"כ כאשר מדובר באמת בבלוטות גדולות
יותר, שמפרישות יותר הורמון, אז הרבה פעמים זה לא מגיב. אז אחרי איזה שהוא טריי של נסיון טיפולי, אם זה לא מסתדר, אפשר להגיע לניתוח גם במצבים כאלה.
רפי קרסו : מגיעים לניתוח, מוציאים את הבלוטה, ואז כמובן בלי בלוטה תהיה תת פעילות, ואז כמובן טיפול אלטרוקסין, ויפתור את
הבעיה.
מיכל מקל : נכון,
רפי קרסו : מהו אותו טיפול ביוד? ביוד רדיואקטיבי?
מיכל מקל : נכון, הטיפול ביוד רדיואקטיבי הוא מתן של יוד , רדיואקטיבי, יוד 131
רפי קרסו : איך לוקחים אותו, שותים אותו?
מיכל מקל : כן. שותים אותו, זה נספג בבלוטת תריס לפעמים דורשים מספר טיפולים, ולמעשה אנחנו גורמים לאיזה שהיא קרינה
שהורגת את הבלוטה, רפי קרסו : אנחנו יודעים שבלוטת המגן עובדת על יוד. יוד הגוף צריך, הבלוטה צריכה יוד כדי לייצר את ההורמון.
מיכל מקל : נכון.
רפי קרסו : היא מסוגלת לרכז אותו פי 50 מאשר בדם.
מיכל מקל : נכון.
רפי קרסו : אז אם אני, גם אם אני נפצע וחודרת טיפת יוד, הוא יגיע לבלוטה.
מיכל מקל : נכון. נכון.
רפי קרסו : ואז אנחנו לוקחים את היוד, הופכים אותו ליוד רדיואקטיבי, שותים אותו, הוא יתמקם בבלוטה ויקרין אותה מבתוכו, ויהרוג אותה.
מיכל מקל : נכון מאוד.
רפי קרסו : הוא גם משפיע על הסביבה, או שאנחנו יודעים לכוון את הכמויות?
מיכל מקל : במינונים גבוהים זה יכול להשפיע על הסביבה ואנשים שצריכים מינונים גבוהים של יוד בד"כ עושים את זה באישפוז, בתנאי בידוד.
רפי קרסו : למה תנאי בידוד?
מיכל מקל : כדי לא להשפיע על הסביבה.
רפי קרסו : כדי לא להקרין את האישה את הילדים ואת ה,
מיכל מקל : נכון.
רפי קרסו : ואיך הם מרגישים לאחר מיכן?
מיכל מקל : אם הטיפול ביוד עובד, אז הם יכולים להרגיש טוב, כמו שהבלוטה עובדת בסדר. שוב, יש אנשים שצריכים כמה טיפולים ביוד. אנחנו בארץ בד"כ שומרים את הטיפול ביוד לאנשים שלא מסוגלים לעבור את הטיפול הניתוחי. ולא, ז"א זה לא טיפול הבחירה. טיפול הבחירה שוב הוא כדורים, מי שלא מסתדר עם כדורים הולך לניתוח, ורק מי שלא מסוגל לעבור את הטיפול הניתוחי, בד"כ יקבל את הטיפול ביוד.
רפי קרסו : הניתוח הוא לא ניתוח מסובך, רופאי אף אוזן גרון עושים אותו עד כמה שאני מבין, ואת כמובן עושה אותו, את באה מהתחום של,
מיכל מקל : כירורגיה כללית.
רפי קרסו : של כירורגיה כללית. אז את עושה את הניתוח הזה, ואת מיומנת בו. למה להתחיל לתת יוד רדיו אקטיבי, אולי להקרין
את הילדים, אולי אמנם זה זמן החיים שלו קצר, אבל סליחה, משתינים חומר רדיו אקטיבי, ותקופה מסויימת אתה נמצא עם
חומר שאולי עלול לא באנשים בגיל הזה, אבל לגרום לנזקים בגיל מבוגר. למה לא מתחילים מייד,
מיכל מקל : בניתוח,
רפי קרסו : בניתוח.
מיכל מקל : אז צריך לזכור שהטיפול הניתוחי הוא שוב, אמנם הניתוח אנחנו יכולים להגיד, הניתוח פשוט,
רפי קרסו : אבל זה ניתוח,
מיכל מקל : בדיוק תלוי למי. זה ניתוח שנעשה בהרדמה כללית, כך שאנשים מבוגרים שהם אנשים חולים, לפעמים לא מתאימים
להרדמה כללית. אצלהם ההרדמה הכללית יכולה, רפי קרסו : להיות מסוכנת.
מיכל מקל : להיות מאוד מסוכנת. דבר שני, זה ניתוח שיכול להיות כרוך בסיבוכים. זה לא, גם בידיים טובות עדיין יכולים להיות סיבוכים.
רפי קרסו : ניתוח, זה ניתוח, זה ניתוח, ועושים אותו רק כשאין ברירה.
מיכל מקל : כן. בהחלט. ולכן אנחנו בד"כ מתחילים בטיפול התרופתי, שוב, טיפול ביוד רק לאנשים שלא מסוגלים,
רפי קרסו : כמה זמן אחרי ניתוח האדם מתחיל להתאושש? כי האדם היה בכמות במצב של טירו טוקסיקוזיס, של עודף הורמון,
של הרעלה של הורמון בלוטת המגן, ופתאום בבת אחת, אנחנו טרח עוצרים את זה בצורה חדה. מה קורה בגוף של שינוי כל
כך דרמטי של מערכת הויסות המטבולית שלו, ממצב של טורים מאוד מאוד גבוהים, למצב של טרח אין הורמון?
מיכל מקל : אז בד"כ באמת, אנחנו לא עושים את זה, אנחנו אף פעם לא לוקחים חולה לניתוח כשהוא טירוטוקסי, או כאשר
הבלוטה שלו עובדת ביתר, כיוון שזה יכול להחמיר עוד יותר את הסיכון בניתוח עם הרדמה כללית. אנחנו מכינים את החולים
האלה לניתוח, אנחנו לוקחים אותם כאשר רמת ההורמונים שלהם היא מאוזנת, אנחנו נותנים לפני הניתוח משהו קצת להקטין את
אספקת הדם לבלוטה, אנחנו מביאים את החולים,
רפי קרסו : מביאים את החולים למצב כמה שאפשר מאזנים אותו, כמה שיותר,
מיכל מקל : נכון כמה שניתן. ואחרי הניתוח מייד אנחנו מתחילים במתן ההורמון,
רפי קרסו : כלומר לא מחכים לבדוק אותו, לא בודקים לראות מה קורה?
מיכל מקל : במקרים שאנחנו עשינו את הכריתה בשביל יתר פעילות, לא. אנחנו מתחילים מייד בהורמון,
רפי קרסו : עכשיו כשאתם נותנים יוד רדיואקטיבי, אתם מתחילים כמובן במינון יותר קטן, או שאתם, כי את אמרת לפעמים אנחנו
צריכים כמה פעמים, האם יש מצבים שאתם יכולים להרוס רק חלק מהבלוטה, ולאחר מיכן היא חוזרת לתפקוד רגיל, או לתפקוד
חלש יותר?
מיכל מקל : יכול להיות, צריך לעקוב אחרי זה. שוב נותנים איזה שהוא מינון, ואנשים שלא מגיבים, יכול להיות שיזדקקו למינונים
גבוהים,
רפי קרסו : תודה רבה לד"ר מיכל מקל, היה מאוד מעניין.

אל העמוד הקודם